החשיבות של היכרות עם הסוגים השונים של מצבי חירום בארגון
כיום, מקובל מאוד כמעט בכל ארגון או חברה ליצור תכנית מוכנות למצבי חירום. כחלק מתוכנית זו בונים תרחישי ייחוס, שמאפשרים להכיר לעומק את סוגי מצבי החירום שהחברה עשויה להתמודד איתם. יש לכך חשיבות עצומה, שכן כל מצב חירום יצריך פעולות הבראה ייחודיות לו, עבור העסק. יכול להיות מגוון רחב של מצבי חירום – משבר כלכלי עולמי, שפוגע ברווחי העסק, מלחמה שמשביתה את המבנה ואת כוח האדם עקב בעיית נסיעות או מילואים, מגיפה שתפגע בכוח האדם, מתקפת סייבר שתפגע בתשתיות ועוד.
תהליך החשיבה של בניית התרחישים
כמובן שעל מנת להצליח לבנות תכנית פעולה מסודרת כנגד כל תרחיש, לא מספיק רק לדעת מהם מצבי החירום האפשריים, אלא גם למפות אותם בצורה מסודרת. מכאן ניתן להבין שבניית תרחישי ייחוס היא תהליך חשיבה מסודר שצריך להתבצע בצורה יסודית. התהליך כולל מיפוי של תרחישי בייחוס מבחינת הסטטיסטיקה לכך שיקרו, מבחינת הפגיעה האפשרית שלהם בחברה ומבחינת סוגי ההתמודדויות עמם. זאת ועוד, גם כאשר מדובר בסוג מסוים של אסון, יכולות להיות לו כמה דרגות נזק שונות ולכך גם כן יש להתייחס כאשר בונים את מגוון התרחישים.
השימוש בתרחישי ייחוס
כאמור, מבוצע תהליך חשיבה ארוך ומורכב שכולל שימוש בהרבה משאבים של זמן וכוח אדם – אך מה עושים עם כל זה בסופו של דבר? ובכן, "מפת התרחישים" המתקבלת משמשת כמעין מורה דרך עבור כל מצבי החירום והיא הבסיס על גביו נכתבות תכניות פעולה גדולות יותר, כמו התאוששות מאסון או שרידות עסקית. תכניות פעולה אלה הן קריטיות לצורך מניעת קריסת החברה והמשך הישרדותה גם באירועים קשים ומסיבה זו יש להשקיע ככל הניתן בתרחישי ייחוס.