יש כמה תנאים שבהם חייבים לעבור במידה ורוצים לבצע גילוי מרצון. קודם כל, התנאי החשוב ביותר הוא לבצע את הנוהל באופן כן ומלא. אם מתחילים נוהל כזה אבל מסתירים חלק מהמידע, לא ניתן ליהנות מהגנה משפטית או מהתיאום של רשות המיסים עם פרקליטות המדינה. יתרה על כך, הדרישה החשובה ביותר של רשות המיסים היא אכן לבצע ולהתחיל את הגילוי מרצון כך שהוא יהיה כן ומלא.
למידע נוסף על גילוי מרצון לחץ כאן.
מלבד הכנות, נוהל גילוי מרצון יכול להיות מופעל ולספק הגנה עבור נישומים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על חוקי המיסים – רק אם הוא נעשה בתום לב. זה אומר שאם למשל נישום מסוים יודע שעומדת להיפתח נגדו חקירת מס, הוא לא יכול לבצע גילוי מרצון. את אותו דבר אפשר לומר על בעלי תפקידים בארגונים ובחברות שמקבלים טיפ לגבי חקירת מס, או לגבי יחידים שמעלימים מס ומתכוונים גם להתחמק מעונש באמצעות גילוי מרצון.
איך יודעים ברשות המיסים האם הנוהל הופעל בצורה כנה?
הנתונים לעיל מעלים את השאלה לגבי היכולת של רשות המיסים לעקוב אחר הכנות של גילוי מרצון. מצד אחד, ברשות המיסים דורשים שהגילוי מרצון יהיה כן ומלא וייעשה בתום לב. מצד שני, ברשות המיסים לא יכולים לדעת לכאורה מה הן התכניות של נישומים, יחידים ועוסקים. בפועל, מה שקורה זה שרשות המיסים מציבה כתנאי את העניין של החקירה או הבדיקה המוקדמת ואוסרת לבצע גילוי מרצון אם היא כבר נפתחה.
במילים אחרות, גילוי מרצון מחייב את הכנות של הצדדים וכמובן את שיתוף הפעולה שלהם. בשביל לבצע נוהל כזה, רשות המיסים בודקת האם הוא נעשה בצורה כנה ובתום לב ומי לוקח אחריות על התוצאות.